איתמר זיידמן – השם שמאחורי המותג



בגיל 81 ממשיך להגיע איתמר זיידמן לחברה שלו, לתכנן שטיחים חדשים ולסייע במכירות. השירות הייחודי ללקוחות, בצד מערכת היחסים יוצאת הדופן שיש לו עם העובדים, הם חלק ממה שהופך את החברה בראשה הוא עומד למיוחדת.

“הוא תמיד חייב להתחדש, וזה מה שיוצר את הקונפליקט בינינו. אני הצעיר יותר והשמרני, והוא הזקן ובו-זמנית הילד הפרוע שרק רוצה לעשות את מה שהוא רוצה לעשות”, כך מתאר אורי עירוני, מנהל רשת “שטיחי איתמר”, את העבודה עם המייסד והבעלים של החברה, איתמר זיידמן. עירוני בן 32, זיידמן בן 81, ועירוני מסביר “לי אין סבא וסבתא, ולו אין בן”. “אני בודק אפשרות לאמץ אותו, אבל זה לא אפשרי”, מוסיף זיידמן ומחייך. השניים עובדים הרבה ביחד, כולל נסיעות משותפות לתערוכות המקצועיות בתחום. “שם”, מספר עירוני, “אנשים רוצים להצטלם איתו, כי הוא הסלב של תעשיית הטקסטיל בעולם. כולם מתרגשים לראות אותו”.

שירות ללא פשרות

זיידמן נולד בשנת 1934 בוילנה, ועלה לארץ עם משפחתו, שעסקה בתחום הטקסטיל. לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי הוא נסע לאנגליה, שם למד הנדסת טקסטיל במשך 4 שנים. “למדתי אנגלית ואת התחום, בו-זמנית”, הוא מספר. אחרי שחזר ארצה, עבד בעבודות מזדמנות, ובשלב מסוים השתלב בעסקי הטקסטיל של המשפחה.

בשנת 1964 הוא נסע לקופנהגן, ונכנס לחנות כל-בו שמכרה שטיחי קיר. “אלו היו שטיחים מסוג ריאל עם חוטים מאוד ארוכים ובעיצובים מאוד חדשניים. הסתכלתי עליהם ואמרתי לעצמי: ‘אתה תעסוק בשטיחים כל החיים’. ככה זה היה וככה עשיתי”.

למה דווקא שטיחים?

“היופי שלהם תפס אותי, ומאחר שזה טקסטיל, זה התאים לי. יכולתי לראות מכונית יפה, אבל לא הייתי הופך ליצרן מכוניות”.

כך נולדה חברת “שטיחי ארבל”, שהפעילות שלה התבססה על שיטה לאריגת שטיחים בעבודת יד, אותה פיתח זיידמן בעצמו. הייצור של השטיחים נעשה בכפרים הערביים במשולש ובכפרים בגדה המערבית. במקביל הוא החל לייבא שטיחים צפופים ונמוכים שנעשו במרוקו בעבודת יד, והנהיג מדיניות המאפיינת את החברה עד היום – שירות ללא פשרות, כולל האפשרות יוצאת הדופן, אז והיום, לקבל את השטיח הביתה לפני שמחליטים אם לרכוש אותו או לא.

“זו היתה חברה מאוד טובה”, הוא מספר. “אפשר למצוא גם היום שטיחי ארבל מיד שנייה שנמכרים באלפי שקלים. מדי פעם נכנסים לכאן לקוחות שהיו בעבר לקוחות של שטיחי ארבל, ומהללים את השטיח שנראה עדיין כביום רכישתו. אלו רגעים בעלי ערך מאוד גבוה עבורי”.

לקראת סוף שנות ה-80 נוצר סכסוך עסקי בינו לבין השותף שלו, וזיידמן מכר את החלק שלו בחברה. “נוצרה אפשרות לייבא שטיחים מהודו ומהמזרח הרחוק, והבנתי שלא נוכל להתמודד עם המחירים שלהם”. לאחר מכן הוא פתח חברה חדשה, שקיבלה את השם המתבקש “שטיחי איתמר”. בתחילת הדרך התמקדה החברה בייבוא של שטיחים מקיר לקיר, ובהמשך התפתחה הפעילות לכלל סוגי השטיחים. העיצובים נעשים כאן בישראל, חלקם על ידי מעצבים בוגרי “שנקר” וחלקם בידי זיידמן עצמו, והייצור נעשה במזרח הרחוק. החברה, שמחזיקה את סניף הדגל במתחם דיזיין סנטר בבני ברק, מחזיקה במעל ל-200 דגמים ואלפי פריטים במלאי.

לב רחב מאוד

הדינמיקה בין זיידמן לבין העובדים שלו מפתיעה. כאשר אני שואל אותו על התפקידים של האנשים, הוא מצביע על האנשים ואומר “אורי מנהל החברה, בצלאל סגן מנהל החברה, תומר סגן מנהל החברה, אליזבת מזכירה ראשית. כולם מקבלים תארים עכשיו”, הוא אומר וצוחק.

ומה אתה עושה?

“אני יושב ומדבר איתך”, הוא צוחק שוב. “לאחרונה עברתי ניתוח בעמוד השדרה הצווארי. הייתי מאושפז שלושה חודשים ולאחר מכן הייתי באשפוז יום למשך חודשיים. עכשיו השתחררתי, ואני חוזר לעבוד כמו אדם נורמאלי, כמה שאדם בגילי יכול לעבוד. יש לי צוות טוב ואנשים נהדרים. אורי אחראי על התפעול השוטף, ואני אחראי על החשיבה יחד עם כולם. אין אצלנו דבר כזה שאני הבוס, זו לא האווירה בחברה.

“כל העובדים הם אנשים שלא יודעים לדבר לא יפה או לעשות טריקים ללקוחות. יש לנו אתר ובו מופיעים כל המחירים, אין דבר כזה שהלקוח צריך להתקשר כדי לדעת מחירים או לבוא לחנות. הכל פתוח והכל ידוע, כמו שעסק צריך לעבוד והרבה לא מבינים את זה בכלל”.

מהיכן אתה מקבל רעיונות לעיצובים?

“מהשמש, מאוטובוס שעובר, מאישה עם ילד מחייך. מהחיים, משם מגיעים הרעיונות. אתה לא באמת יכול לדעת מהיכן בדיוק מגיעים רעיונות. יש כמה שטיחים שעיצבתי עכשיו, וקיבלתי חוות דעת לא רעות, אז אני אוציא אותם לשוק תוך מספר חודשים”.

ישראלים קונים היום יותר שטיחים מבעבר או פחות?

“זו שאלה של רמת חיים. ככל שרמת החיים יותר גבוהה, אנשים קונים יותר שטיחים. מה שטוב היום – שיש שטיחים בכל רמות המחירים”.

יש טרנדים בתחום השטיחים?

“יש, אבל הם משתנים במרווחי זמן מאוד גבוהים”. בנקודה זו בשיחה עירוני מתערב ואומר “שטיחי טלאים זה טרנד שלדעת איתמר ייגמר, ואני חושב שלא. איתמר יודע לנווט את העתיד בדרכים שאני לא מכיר, ואני חוזה שזה יפסיק, אבל בינתיים הטרנד הזה ממשיך ואנו מתפתחים אותו”.

אחד המאפיינים של פעילות החברה הוא מעורבות חברתית גבוהה. לדוגמא, חצי אחוז מהמחזור השנתי נתרם על בסיס קבוע לעמותת עלם לנוער במצבי סיכון, ומדי פעם מחליט זיידמן על תרומות מיוחדות. כמו התרומה לבית החולים השיקומי בו היה מאושפז, תרומה שעירוני גילה עליה רק במהלך השיחה. “יש לו לב רחב מאוד”, מסכם עירוני. הלב הזה בא לידי ביטוי בתרומות, בשירות ללקוחות ובשטיחים עצמם.

ניתן לצפות בגרסת ה-PDF של המאמר בקישור הזה.